אדרי נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת המבקשת, (הנתבעת בתיק זה), לגילוי מסמכים ספציפי.

2.המשיבים, (התובעים בתיק זה) הגישו תביעה כנגד המבקשת בה טענו, כי הוסכם בין הצדדים כי תקופת העסקתם לא תפחת משנה וכי לצידו של תנאי מהותי זה נקבע פיצוי מוסכם בין הצדדים; כי התובעים פוטרו מעבודתם לאלתר ללא שנערך להם שימוע כי הנתבעת גרמה להם נזק בהיבט התעסוקתי ונזק למוניטין.

התובעים תבעו סעדים שונים הנובעים מיחסי העבודה וסיומם ובין היתר, פיצוי מוסכם עבור שכר עבודה, בונוסים, ביטוח מנהלים, פיצוי בגין אבדן תשלום רכב וסלולארי, עגמת נפש, פגיעה במוניטין ופיטורין שלא כדין.

3.בכתב ההגנה טענה המבקשת, כי "הסכם העבודה" נחתם במרמה ולא על ידי מוסמך מטעם החברה, כי התובעים מעולם לא הועסקו על ידה, כי התובעים התקבלו לעבודה בחברה אחרת ועל כן, לא נגרם להם כל נזק עקב סיום היחסים בין הצדדים וכן, כי על התובעים חלה חובת ההוכחה לעניין הקטנת הנזק.

4.בבקשה דנן התבקש בית הדין ליתן צו לגילוי מסמכים המעידים על הכנסות/רווחים של המשיבים בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה על מנת להוכיח לכאורה, כי למשיבים לא נגרם כל נזק כספי בעקבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

המסמכים המבוקשים הנם –

מסמכים הנוגעים לקבלת דמי אבטלה, או כל הכנסה אחרת בעקבות הפסקת עבודת המשיבים.

תלושי שכר של המשיבים החל מיום סיום עבודתם אצל המבקשת.

אישור בדבר קבלת פיצויי פיטורין/ אי קבלת פיצויי פיטורין וכן, מכתבי הפיטורין אותם שלחו המשיבים למבקשת.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה.

העקרונות על פיהם יכריע בית הדין בבקשה לעיון במסמכים מסויימים ולמתן פרטים נוספים נקבעו בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, הקובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

אחד מעקרונות היסוד המנחים בשיטת המשפט הישראלית הוא עיקרון הגילוי, הדורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע. כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. תפקידו של השופט הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם". גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה - עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2) 516).

אחד הכלים למימוש חשיפת האמת במסגרת הדיון המשפטי הוא ההליך של גילוי מסמכים, שנועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולהיערך בהתאם. עם זאת, אין הזכות הזו בלתי מוגבלת ולצידה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהם.

חפצו של בעל דין המבקש צו לגילוי מסמכים יכול להיות מכוון למסמכים אשר יריבו עשוי להגיש במהלך המשפט והם פועלים לרעתו: "מסמכים מזיקים", וכן למסמכים מועילים, אשר היריב לא ירצה להגיש, כיון שתוכנם עשוי לתמוך במבקש דווקא: "מסמכים מועילים". מכאן, שבין אם המסמכים הם "מזיקים" למבקשת או דווקא "מועילים" לו – המשפט סבור כי מוטב לבעל דין שידע מראש על קיומם ועל תוכנם, כי אז תהא לו לעיתים האפשרות ליטול את עוקצם בראיות אחרות (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 427).

באשר לגילוי מסמכים ספציפיים נפסק כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלוונטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).

לעניין איזון האינטרסים נפסק כי יש לערוך איזון בין האינטרסים השונים העומדים העומדים על הפרק ובעיקר הנזק הנגרם למי מההצדדים ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי של מסמך (דב"ע נז/102-3 דר' נבות פיקל - דר' מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460).

6.מן הכלל אל הפרט

השאלה העיקרית בה עלי להכריע היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים לצורך ההכרעה במחלוקת המרכזית שבין הצדדים.